עומק שדה: עומק שדה הוא מושג ב צילום וב אופטיקה המציין את תחום המרחקים סביב מרחק המוקד של מערכת אופטית בו תתקבל תמונה חדה יחסית, של העצם המדומה. למושג זה חשיבות רבה בתחום הצילום משום ששם בחירה של עומק השדה יכולה להיות בעל משמעות אמנותית בהדגישה פרטים אחדים וטשטושם של אחרים. חדות בצילום איננה מושג חד-חד ערכי, ויש להתייחס אליו כעל ציר אינסופי, שבו יש חדות גבוהה יותר או גבוהה פחות. בדומה לחדות, גם המושג עומק-שדה איננו חד ערכי, ולכן קיים על הציר האינסופי של עומק השדה, שדה עמוק יותר או רדוד יותר, ללא גבולות אבסולוטיים של חדות בתוך תחומיו. הגורמים השולטים על עומק שדה עומק שדה (Depth Of Field ובקיצור – DOF) הוא האזור שנמצא בתוך טווח הפוקוס שלנו. למעשה כל מה שנמצא לפני ואחרי מישור המוקד ועדיין בפוקוס. כל מה שאינו נמצא בטווח עומק השדה יהיה מטושטש ונטול פרטים. אורך המוקד משפיע באופן משמעותי על עומק השדה שלנו. ככל שאורך המוקד יהיה קצר יותר (זווית ראיה רחבה) כך עומק השדה יהיה גדול יותר וככל שאורך המוקד יהיה ...
רשומות
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
רגישות לחיישן בפרקים הקודמים הכרנו את ה צמצם וה תריס , שני בני-זוג מאוד חשובים בתהליך החשיפה ב צילום . בפרק הנוכחי אנחנו נכיר את ה- ISO , הצלע השלישית במשולש אהבים זה. להזכירכם, באנלוגיית הברז שלנו, דימינו את הצמצם ל"כמה אני פותח את הברז", את התריס ל-"למשך כמה זמן אני פותח את הברז" וה- ISO הולך לדמות לנו היבט נוסף. מהו? מוזמנים לקרוא. במאמר משולבים נושאים רבים ולכן מומלץ לקרוא את מאמר יסודות הצילום על מנת להבין את המונחים. מה משמעות ה- ISO ? ISO זה ראשי תיבות של International Standard Organization והוא בדיוק אותו הדבר כמו ASA – American Standard Association (האמריקאים חייבים משהו משל עצמם). ה- ASA מוכר לנו מתקופת הפילם מאחר ורוב סרטי הצילום יוצרו על ידי חברות אמריקאיות כגון קודאק. ה- ISO השתלט על התחום מאחר והרוב המכריע של המצלמות מיוצר על ידי חברות יפניות (קנון, ניקון, סוני, פוג'י, אולימפוס, פנסוניק ועוד). אז ה- ISO הוא תקן של רגישות אשר נועד לבטא עד כמה החיישן רגיש לאור, או במילים אחרות...
פרספקטיבה
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
פרספקטיבה פרספקטיבה או תשקופת קווית היא טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק. פרספקטיבה אטמוספירית מבוססת על העובדה שאובייקט רחוק יותר נראה מטושטש יותר ו צבעיו קרים יותר. טכניקה זו נקראת גם ספומאטו . פרספקטיבה מתמטית (או גאומטרית ) מבוססת על העובדה שכל עצם נראה קטן יותר ככל שהוא רחוק יותר מהעין. באמצעות הטכניקה אנו מצליחים לצייר גופים בחלל בגודל ובצורה שהם ייראו דומים לאופן בו העין הייתה רואה אותם במציאות. ניסיונותיהם של ציירים לתת תחושת מציאות ל ציור הדו-ממדי הביאו אותם לפתח טכניקות ציור המקנות תחושת עומק. אחד מן הכלים, וכנראה היעיל ביותר מביניהם הוא הפרספקטיבה. הטכניקה מבוססת על מספר עקרונות: לכל ציור או צילום יש קו ראייה יחיד שהוא בגובה העיניים של המתבונן. קו זה נקרא גם קו האופק . במציאות, על חוף הים אנו נוטים לקרוא ל"מפגש" ה ים וה שמים אופק . נקודות המגוז או נקודות ההיעלמות נמצאות במרחק אינסופי מהמתבונן ובציור מתנקזים אליהן כל...
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
תריס המצלמה לאחר שבפרק הראשון הכרנו את ה צמצם ואת המשמעויות השונות שלו, בחלק זה של סדרת היסודות נכיר את התריס, בן זוגו לחיים, ביחד הם קובעים את כמות האור שנכנס למצלמה ובשילוב עם ה- ISO (אותו נכיר בפרק הבא) יוצרים את החשיפה השלמה. מהירות התריס היא חלק מהשיעור הראשון של קורס צילום . למה אנחנו צריכים בכלל את התריס? התריס ( Shutter ) מאפשר לנו לקבוע את משך החשיפה ומכאן את כמות האור אשר מגיעה לחיישן בסופו של דבר. אם בפרק הקודם הבנו שהצמצם עובד כמו הברז במטבח, בו אנחנו יכולים לקבוע עד כמה אנחנו פותחים או סוגרים אותו, אז התריס הוא משך זמן זרימת המים מהברז. אנו יכולים לפתוח את הברז עד הסוף למשך שנייה והכוס תהיה מלאה, או לפתוח אותו לכדי זרזיף למשך דקה והכוס תהיה מלאה. הצמצם והתריס עובדים בדיוק באותו האופן – ניתן לפתוח צמצם ולהשתמש במהירות תריס מהירה או לסגור צמצם ולהשתמש במהירות תריס איטית על מנת לקבל חשיפה ארוכה. כיצד התריס בנוי? בעבר התריס היה בעיקר בנוי ממערכת מעגלית (כמו אישון של עין) בתוך העדשה והוא היה נסגר לחלוטין כדי לחסום את האור מלהגיע לחיישן. כיום תריס מסוג ...
הרגע המכריע
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
הרגע המכריע "הרגע המכריע" (ב אנגלית : The Decisive Moment) הוא מונח מתחום ה אסתטיקה של ה צילום . המונח מתאר את פעולתו של הצלם כמתרכזת בנקודת זמן אחת קריטית, בה משולבים יכולת הראייה וההתבוננות של הצלם עם האירועים וההיסטוריה במהלכם של החיים. המונח עצמו נטבע על ידי דיק סיימון, אשר הוציא לאור את מהדורה אנגלית לספרו של אנרי קרטייה ברסון משנת 1952 "Images à la sauvette", ותרגם את כותרתו לשם "The Decisive Moment" ("הרגע המכריע"). את השם שאל סיימון מן הטקסט שהכיל ציטוט מדברי ז'אן-פרנסואה פול דה גונדי , בו השתמש קרטייה-ברסון ב הקדמה של הספר - "אין בעולם זה דבר שאין לו רגע מכריע" ("Il n'y a rien dans ce monde qui n'ait un moment decisif"). "צילום איננו [פועל] כמו ציור", תיאר קרטייה-ברסון את פעולתו של הצלם ב ראיון ב עיתון " וושינגטון פוסט ". "כאשר אתה מצלם תצלום, מתקיימת לשנייה פעולה יצירתית. העין שלך מוכרחה לזהות קומפוזיציה או ביטוי רגשי אותם מזמנים לך החיים, ואתה חייב לדעת מתוך...