תריס המצלמה
לאחר שבפרק הראשון הכרנו את הצמצם ואת המשמעויות השונות שלו, בחלק זה של סדרת היסודות נכיר את התריס, בן זוגו לחיים, ביחד הם קובעים את כמות האור שנכנס למצלמה ובשילוב עם ה-ISO (אותו נכיר בפרק הבא) יוצרים את החשיפה השלמה. מהירות התריס היא חלק מהשיעור הראשון של קורס צילום.
למה אנחנו צריכים בכלל את התריס?התריס (Shutter) מאפשר לנו לקבוע את משך החשיפה ומכאן את כמות האור אשר מגיעה לחיישן בסופו של דבר. אם בפרק הקודם הבנו שהצמצם עובד כמו הברז במטבח, בו אנחנו יכולים לקבוע עד כמה אנחנו פותחים או סוגרים אותו, אז התריס הוא משך זמן זרימת המים מהברז. אנו יכולים לפתוח את הברז עד הסוף למשך שנייה והכוס תהיה מלאה, או לפתוח אותו לכדי זרזיף למשך דקה והכוס תהיה מלאה. הצמצם והתריס עובדים בדיוק באותו האופן – ניתן לפתוח צמצם ולהשתמש במהירות תריס מהירה או לסגור צמצם ולהשתמש במהירות תריס איטית על מנת לקבל חשיפה ארוכה.
כיצד התריס בנוי?בעבר התריס היה בעיקר בנוי ממערכת מעגלית (כמו אישון של עין) בתוך העדשה והוא היה נסגר לחלוטין כדי לחסום את האור מלהגיע לחיישן. כיום תריס מסוג זה נפוץ בעיקר במצלמות דיגיטליות קומפקטיות, אך עדיין ניתן למצוא אותו במצלמות נישה ובמצלמות פורמט בינוני. בעבר, במצלמות רפלקס התריס היה ממוקם ממש לפני הפילם ונע בצורה אופקית, עד אשר פותחה המערכת של התריס האנכי. מדוע עדיף אנכי ולא אופקי? פשוט מאוד – הדרך קצרה יותר! כאמור, במצלמות רפלקס מודרניות התריס הוא אנכי ועשוי מחומרים מתקדמים ביותר כמו מתכת או קוולאר, בניגוד לקרטון או בד בחלק מהתריסים הישנים. התריס צריך להיות עמיד מאוד וגם קל מאוד כדי שיוכל לעמוד בעומסים של תנועה מאוד מהירה בתוך המצלמה.
התריס בנוי משני וילונות כשאחד נפתח וחושף את החיישן לאור והשני נסגר וחוסם את האור מלהגיע לחיישן (מומלץ לראות סרטון בקישור המצורף). במהירויות תריס גבוהות, בזמן שהוילון הראשון נפתח, השני כבר מתחיל להיסגר וכך נוצר חרך קטן של אור שנע לאורך החיישן. בצורה זו מצליחים להגיע למהירויות של עד 1/8000 של השנייה במצלמות מתקדמות.
בחלק מהמצלמות יש תריס אלקטרוני עצמאי או משולב בתריס מכני. תריס אלקטרוני פשוט מגדיר את משך הדגימה של האור מהחיישן באמצעים אלקטרוניים בלבד.
בחלק מהמצלמות יש תריס אלקטרוני עצמאי או משולב בתריס מכני. תריס אלקטרוני פשוט מגדיר את משך הדגימה של האור מהחיישן באמצעים אלקטרוניים בלבד.
אני מאוד ממליץ לכם ללחוץ על הלינק הבא ולראות על ידי הזזת העכבר את פעולת התריס והמראה במצלמה - http://regex.info/blog/2008-09-04/925
מהי מהירות התריס?
מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי השנייה. כל מספר אשר מופיע לידו גרשיים, לדוגמה 2" או 4", המשמעות היא חשיפה של 2 שניות או 4 שניות בהתאמה. כל מספר אשר מופיע ללא גרשיים מבטא 1 חלקי אותו המספר, לדוגמה 250 ייצג 1/250 של שנייה ו-4 ייצג 1/4 (רבע שנייה). כלומר, במשך אותו פרק הזמן, התריס יהיה פתוח והחיישן ייחשף לאור הנכנס דרך התריס.
מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי השנייה. כל מספר אשר מופיע לידו גרשיים, לדוגמה 2" או 4", המשמעות היא חשיפה של 2 שניות או 4 שניות בהתאמה. כל מספר אשר מופיע ללא גרשיים מבטא 1 חלקי אותו המספר, לדוגמה 250 ייצג 1/250 של שנייה ו-4 ייצג 1/4 (רבע שנייה). כלומר, במשך אותו פרק הזמן, התריס יהיה פתוח והחיישן ייחשף לאור הנכנס דרך התריס.
מהן תחנות התריס?גם כאן, כמו בצמצם, אנחנו משתמשים במונח "סטופים" או "סטופ" כשקופצים בין תחנה לתחנה של התריס. הסטופים (תחנות) של התריס הן:
30”, 15”, 8”, 4”, 2”, 1”, 2, 4, 8, 15, 30, 60, 125, 250, 500, 1000, 2000, 4000, 8000, BULB
שימו לב למספרים שמופיעים עם גרשיים או בלי גרשיים (זוכרים?)
גם כאן המשמעות של הסטופים היא כפול או חצי מכמות האור. כלומר, מהירות תריס של 4" תכניס פי שתיים מכמות האור מ-2" (נשמע הגיוני נכון?), הסיבה לכך היא שהתריס יהיה פתוח למשך זמן כפול ולכן תיכנס כמות אור כפולה. מצד שני, שימו לב לא להתבלבל מכיוון ש 1/500 יכניס חצי מכמות מהאור של 1/250 מכיוון שזהו חצי ממשך החשיפה. ברוב המצלמות החשיפה המרבית שהמצלמה מציעה למשתמש היא 30 שניות, אולם ישנם מצבים בהם צריך חשיפה ארוכה יותר. לשם כך קיים מצב ה BULB, או B. במצב זה, לחיצה על כפתור הצילום יפתח את התריס, ושחרור הכפתור יסגור את התריס. במקרים כאילו עדיף להשתמש בשלט רחוק המתחבר למצלמה עם כבל, המאפשר לקבוע את התריס במצב פתוח וכך לא נצטרך ללחוץ על הכפתור זמן רב עם האצבע. דוגמא טובה לשימוש בחשיפה ארוכה היא צילום שבילי כוכבים. חשיפה כזו עשויה להמשך שעות.
גם כאן המשמעות של הסטופים היא כפול או חצי מכמות האור. כלומר, מהירות תריס של 4" תכניס פי שתיים מכמות האור מ-2" (נשמע הגיוני נכון?), הסיבה לכך היא שהתריס יהיה פתוח למשך זמן כפול ולכן תיכנס כמות אור כפולה. מצד שני, שימו לב לא להתבלבל מכיוון ש 1/500 יכניס חצי מכמות מהאור של 1/250 מכיוון שזהו חצי ממשך החשיפה. ברוב המצלמות החשיפה המרבית שהמצלמה מציעה למשתמש היא 30 שניות, אולם ישנם מצבים בהם צריך חשיפה ארוכה יותר. לשם כך קיים מצב ה BULB, או B. במצב זה, לחיצה על כפתור הצילום יפתח את התריס, ושחרור הכפתור יסגור את התריס. במקרים כאילו עדיף להשתמש בשלט רחוק המתחבר למצלמה עם כבל, המאפשר לקבוע את התריס במצב פתוח וכך לא נצטרך ללחוץ על הכפתור זמן רב עם האצבע. דוגמא טובה לשימוש בחשיפה ארוכה היא צילום שבילי כוכבים. חשיפה כזו עשויה להמשך שעות.
הקפאה או מריחה?מהירות התריס מאפשרת לנו לקבוע האם התמונה שלנו תצא "קפואה", כלומר כל האלמנטים ייצאו חדים לחלוטין וללא טשטוש (טיפות מים קפואות באוויר למשל) או עם "מריחה" שהכוונה היא לתמונה בה יש טשטוש כתוצאה מתנועה במהלך החשיפה.
הקפאה - על מנת להקפיא תנועה, אנחנו נזדקק למהירות תריס שתהיה גבוהה ממהירות התנועה בתמונה. כלומר שהחשיפה תהיה קצרה מספיק כדי ששום דבר לא יספיק לזוז במהלכה. לדוגמה, כדי להקפיא תנועה של חבטת טניס, אנו נרצה חשיפה של לפחות 1/1000 של השנייה, אשר במהלכה לא תהיה תנועה של היד \ מחבט \ כדור.
הקפאה - על מנת להקפיא תנועה, אנחנו נזדקק למהירות תריס שתהיה גבוהה ממהירות התנועה בתמונה. כלומר שהחשיפה תהיה קצרה מספיק כדי ששום דבר לא יספיק לזוז במהלכה. לדוגמה, כדי להקפיא תנועה של חבטת טניס, אנו נרצה חשיפה של לפחות 1/1000 של השנייה, אשר במהלכה לא תהיה תנועה של היד \ מחבט \ כדור.
מריחה – כדי למרוח תנועה ולקבל טשטוש כתוצאה מתנועה, אנחנו נצטרך חשיפה איטית יותר ממהירות התנועה. לדוגמה, בכדי למרוח תנועה של הליכה נרצה מהירות תריס איטית יותר מ-1/30, ואז נראה את התנועה של הרגליים מרוחה בתמונה הסופית.
תגובות
הוסף רשומת תגובה