פרספקטיבה
פרספקטיבה
פרספקטיבה או תשקופת קווית היא טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק.
פרספקטיבה אטמוספירית מבוססת על העובדה שאובייקט רחוק יותר נראה מטושטש יותר וצבעיו קרים יותר. טכניקה זו נקראת גם ספומאטו. פרספקטיבהמתמטית (או גאומטרית) מבוססת על העובדה שכל עצם נראה קטן יותר ככל שהוא רחוק יותר מהעין. באמצעות הטכניקה אנו מצליחים לצייר גופים בחלל בגודל ובצורה שהם ייראו דומים לאופן בו העין הייתה רואה אותם במציאות.
ניסיונותיהם של ציירים לתת תחושת מציאות לציור הדו-ממדי הביאו אותם לפתח טכניקות ציור המקנות תחושת עומק. אחד מן הכלים, וכנראה היעיל ביותר מביניהם הוא הפרספקטיבה.
הטכניקה מבוססת על מספר עקרונות:
- לכל ציור או צילום יש קו ראייה יחיד שהוא בגובה העיניים של המתבונן. קו זה נקרא גם קו האופק. במציאות, על חוף הים אנו נוטים לקרוא ל"מפגש" הים והשמיםאופק.
- נקודות המגוז או נקודות ההיעלמות נמצאות במרחק אינסופי מהמתבונן ובציור מתנקזים אליהן כל הקווים המקבילים. כל קבוצה של קווים המקבילים זה לזה, נפגשים בנקודה אחת הנקראת נקודת מגוז. ההתקרבות שלהם, אחד לשני, בשאיפה להגיע לנקודה אחת, יוצרת את תחושת המרחק והעומק.
- לרוב, נקודות המגוז נמצאות על קו האופק, אך למעשה, רק קווים שבמציאות מקבילים למישור האדמה (כמו קווי המתאר של גג שטוח) יפגשו בנקודת מגוז על קו האופק.
- פרספקטיבה מתמטית תכלול לפחות נקודת מגוז אחת. פרספקטיבה חד-מגוזית (בעלת נקודת מגוז אחת) תתקיים במקרה של מבט הניצב לשטח מישורי אנכי לאדמה. מצב זה נראה בדרך כלל מאולץ לכן לרוב מקפידים ליצור זווית הסתכלות אחרת. אם מסתכלים על תיבה מהצד (באופן שניתן לראות שתיים מפיאותיה) תתקבלנה שתי נקודות מגוז. במידה והמבט נמצא בזווית יחסית לשלושת מישורי הקוביה, תתקבל גם נקודת מגוז שלישית.
- בציור של חלל ובו גופים רבים יכולות להיות הרבה מאוד נקודות מגוז. פרספקטיבה היא כלי חשוב גם באמנות הצילום. השליטה בפרספקטיבה בצילום מתבצעת בעזרת קירוב או הרחקת המצלמה מהנושא, ושימוש בעצמית באורך מוקד רצוי על מנת להשיג את גודל הנושא הרצוי. צילום ממרחק קרוב ובעזרת עצמית רחבה, יוצר תחושת פרספקטיבה חזקה. צילום ממרחק בעזרת עצמית ארוכת מוקד יוצר תחושה של פרספקטיבה חלשה, עם מעט תחושת עומק. הפרספקטיבה מושגת בעזרת מרחק הצילום. שימוש בעדשה כזו או אחרת תורם את חלקו להבעת הפרספקטיבה כאשר יש התייחסות לגודל קבוע של עצם או מישור כלשהו בפריים.
- בציורי תקרה, כשמבטו של הצופה מופנה כלפי מעלה, קיימות בפני האמן שתי שיטות. האחת, "sotto in su" (מאיטלקית: מלמטה כלפי מעלה) - שיטה זו מתחשבת בזווית הראיה המיוחדת של הצופה ונעזרת באקצרות קיצוניות מיוחדות של דמויות וצורות וכך מתרחשת תופעה של "ביטול הקיר". השיטה האחרת, שיטת "quadro riportato" (מאיטלקית: תמונה שהועתקה ממקומה) - העברת ציור קיר לתקרה אף על פי שאינו מותאם לזווית המיוחדת של הצופה בתקרה. בשיטה זו לא מתרחשת התופעה של "ביטול הקיר" והציור מתפקד כקישוט תקרתי. אנדראה מנטניה (Andrea Mantegna), אמן מתקופת הרנסאנס, היה בין הראשונים שעשה שימוש בשיטת sotto in su ביצירתו "תקרת חדר הנישאים" .
תגובות
הוסף רשומת תגובה